אודות אסתר אברמוביץ

בס"ד

אסתר אברמוביץ, אומנית יודאיקה מירושלים, גדלה וחונכה בהשפעתו של אביה ר' אברהם שלמה (ארטור) מאיר, שבעצמו היה צייר דגול, ואמה שהיתה מורה לתנ"ך שנים רבות.

אביה אומנם לא עסק בציור, הוא היה מדען גדול וכמהנדס כימאי ניהל במשך כ- 50 שנה את המחלקה האנליטית בחברת התרופות "טבע".
אך מעבר לכל כישוריו והיותו אמן מחד ואיש מדע מאידך, הוא איש מחשבה ואיש ספר שאין רבים כמותו, וכיום, עם צאתו לפנסיה, כל עיתותיו מוקדשים ללימוד, כשעדיין הוא נותן את שירותיו בתחום חקר כשרות התרופות.

בצילם של הוריה הדגולים, גדלה אסתר, שירשה מאביה את כשרונו האמנותי, וגם "לקחה" ממנו את חשיבתו העמוקה.

השילוב בין שתי נטיותיה אלו, יצר אצלה את האהבה הגדולה ליודאיקה, תחום שבו יכלה לשלב בין האיור האומנותי למילה הכתובה, כשהבסיס לתוכן הוא התנ"ך, או קטעים מסידור התפילות.

עומק החשיבה שלה, בא לידי ביטוי בולט בעבודות השונות שבהן האיור מרמז על התוכן שמעבר למילים...

את הידע המקצועי שלה באמנות, רכשה אסתר אצל אמנים פרטיים וציירים בעלי שם, וכמובן בעבודה מתמדת של שנים רבות.

בעבודותיה משלבת האמנית גם את אמנות הקליגרפיה, כשהיא כותבת בסגנונות שונים את הטקסט בהתאמה לתוכן.
וכך, עם הידע המקצועי – אמנותי, בליווי חשיבה לעומק והשקעה רגשית עצומה נולדו היצירות שלפניכם.

בנוסף, ניחנה אסתר גם בכישרון כתיבה נדיר, ובו השתמשה כדי לכתוב את סדרת הספרים שלה על כל פרשיות התורה וחגי ישראל לגיל הרך.
("נועם שבת וחג" – 7 כרכים), וכן כ-20 ספרים לילדים בנושאים שונים.

כדי לתת ביטוי לרגשותיה וכסופיה, כתבה גם שירים רבים.
אחד מהם, שנכתב ביום של שלג ירושלמי, מובא כאן:

האומנם זה השלג
שהחל לרדת
לאט ובשקט
והרטיט כה את הלב?

האומנם זה השלג
שכל כך בדממה
הלביש את הכל
בשמלה לבנה מבהיקה
ונגע עד לעומק הנפש?

האומנם אלו הם
הפתיתים הלבנים
שרוקדים כך באוויר
ואומרים לנו "עצור,
שא עיניך למרום?...

קלי הטוב,
כה פשוטים הדברים וחיים
ומותר בם לגעת ולצפות
וגם תפילה להעלות

אלוקי, כסה נא בלובן הצחור
את כל העצב והיגון
את הכאבים והמצוקות
ואת כל האכזבות המרות

כי מחשוף הלבן
יגע עד ליבנו
ובדמע עינינו
נזעק, נתחנן

האומנם עוד יבואו ימים
של סליחה, ושל חסד..
ושל רחמים...?

לאסתר, שבעה ילדים שחונכו כולם בדרך אבותיה, דרך ישראל סבא, וכיום אף מאצילים באישיותם המקרינה על כל הסובב אותם.